איך לומר את זה במילים עדינות? בקמפיין הנוכחי, כל סיסמאות הבחירות של כל חבורות הדגנרטים שקוראות לעצמן מפלגות הן חרא טהור. החל מ-"ביברמן הוא בן זונה, ציפי לבני נשמה" וכלה ב-"ביבי יאכל לך את העוגיות, ישתין לך על השטיח ויפוצץ לך את הבית", הכל גורם לי לחשק עז פשוט לנצל את יום החופש שנותנים לי ולא לתת את הקול שלי לאף אחד מהזבלים שאפילו לא השקיעו בקופירייטר טוב למעני.
ואז ראיתי סיסמה ששכנעה אותי. הבנתי שארוץ לירושלים ולעזאזל יום החופש. אני ארוץ לירושלים למרות העובדה שזה יום ההולדת של בן זוגי, למרות ההאנגאובר מהחתונה בלילה שלפני, למרות... ירושלים. ולמרות עיסוקן של כל האמהות של כל נהגי אגד. לעזאזל, אני אוציא רישיון נהיגה תוך שלושה שבועות רק בשביל זה. (לא באמת. עם הרישיון הגזמנו. אני אחזור לקחת שיעורים... מתישהו).
ובכן, תשאלו, מה לעזאזל ראית שהקלפי נראה פתאום כל כך אטרקטיבי? ראיתי את ליברמן. לא, אין בכוונתי לבחור במפלגת הליכוד-נעוץ-בישבננו. הירגעו והרשו לי להמשיך בתיאור. ראיתי את ליברמן על שלט בחירות של ש"ס. בליווי הכיתוב: "ש"ס חזקה תמנע התבוללות". דהינו, ש"ס חזקה תכניס את ידיה השעירות עוד יותר עמוק לתחתונים של כל זוג המבקש להתחתן בארץ הקודש. בעיקר אם לפחות אחד מהם במוצאו מאחת ממדינות חבר העמים. ייכנסו לכם לוורידים ביתר שאת, יתחקרו אתכם עד צאת נשמתכם, ידרשו הוכחות אינספור שאכן זכיתם בכבוד להשתייך לבני העם הנבחר. ואם חלילה אתם יהודים מהצד הלא נכון, כלומר, רק אבא שלכם חטף מכות בילדותו על היותו ז'יד, אז איך לומר את זה, חבל. נדפקתם. עם דילדו בצורת ספר תורה מעוטר. גדול כזה, מהסוג שנושאים על הכתפיים בחג שמחת-החבר-הדימיוני-נתן-לי-ספר.
בחרדת קודש נושאים על דגלם הספרדים המושפלים של ש"ס את הפחד שעם העליה מברית המועצות לשעבר יגיעו גם כמה מסתננים ערלים (פוי). ובכן, מר דרעי היקר, אתה יודע מה אותם ערלים עושים כשהם מגיעים לארץ? הם עובדים. ומשלמים מיסים. אתה יודע מי מתקיים מהמיסים האלה? חלק לא קטן מקהל הבוחרים שלך. אתה יודע מה הילדים של הגויים המטונפים האלה עושים כשהם מגיעים לגיל 18? הולכים לצבא. כדי להגן על התחת שלך. ושל הבוחרים שלך, שחלק בלתי מבוטל מהם מקבל מהמדינה פטור, בגין חבר דימיוני.
את האנשים האלה, שאיכשהו שומרים על תפקוד נורמאלי פחות או יותר של המדינה אתה מכנה "לבנים ורוסים". אותם אתה מגדיר בתור השכבה החזקה, שיש להגן על החלשים מפני ההשתלטות שלה. החלשים שלהזכירך, חיים על חשבון המיסים שאותה שכבה משלמת.
מר דרעי הנכבד, אני נותנת לך בזאת את אישורי, ואף את המלצתי לדחוף את התנצלותך למקום אליו טרם הגיעו קרני החמה (גם אם לעניות דעתך משם היא זורחת). רק הימנע, בבקשה, מלעשות זאת בשבת, פן תתלוש שערה ותהיה כאחד הערלים המטונפים שמממנים את הבוחרים שלך.
ואז ראיתי סיסמה ששכנעה אותי. הבנתי שארוץ לירושלים ולעזאזל יום החופש. אני ארוץ לירושלים למרות העובדה שזה יום ההולדת של בן זוגי, למרות ההאנגאובר מהחתונה בלילה שלפני, למרות... ירושלים. ולמרות עיסוקן של כל האמהות של כל נהגי אגד. לעזאזל, אני אוציא רישיון נהיגה תוך שלושה שבועות רק בשביל זה. (לא באמת. עם הרישיון הגזמנו. אני אחזור לקחת שיעורים... מתישהו).
ובכן, תשאלו, מה לעזאזל ראית שהקלפי נראה פתאום כל כך אטרקטיבי? ראיתי את ליברמן. לא, אין בכוונתי לבחור במפלגת הליכוד-נעוץ-בישבננו. הירגעו והרשו לי להמשיך בתיאור. ראיתי את ליברמן על שלט בחירות של ש"ס. בליווי הכיתוב: "ש"ס חזקה תמנע התבוללות". דהינו, ש"ס חזקה תכניס את ידיה השעירות עוד יותר עמוק לתחתונים של כל זוג המבקש להתחתן בארץ הקודש. בעיקר אם לפחות אחד מהם במוצאו מאחת ממדינות חבר העמים. ייכנסו לכם לוורידים ביתר שאת, יתחקרו אתכם עד צאת נשמתכם, ידרשו הוכחות אינספור שאכן זכיתם בכבוד להשתייך לבני העם הנבחר. ואם חלילה אתם יהודים מהצד הלא נכון, כלומר, רק אבא שלכם חטף מכות בילדותו על היותו ז'יד, אז איך לומר את זה, חבל. נדפקתם. עם דילדו בצורת ספר תורה מעוטר. גדול כזה, מהסוג שנושאים על הכתפיים בחג שמחת-החבר-הדימיוני-נתן-לי-ספר.
בחרדת קודש נושאים על דגלם הספרדים המושפלים של ש"ס את הפחד שעם העליה מברית המועצות לשעבר יגיעו גם כמה מסתננים ערלים (פוי). ובכן, מר דרעי היקר, אתה יודע מה אותם ערלים עושים כשהם מגיעים לארץ? הם עובדים. ומשלמים מיסים. אתה יודע מי מתקיים מהמיסים האלה? חלק לא קטן מקהל הבוחרים שלך. אתה יודע מה הילדים של הגויים המטונפים האלה עושים כשהם מגיעים לגיל 18? הולכים לצבא. כדי להגן על התחת שלך. ושל הבוחרים שלך, שחלק בלתי מבוטל מהם מקבל מהמדינה פטור, בגין חבר דימיוני.
את האנשים האלה, שאיכשהו שומרים על תפקוד נורמאלי פחות או יותר של המדינה אתה מכנה "לבנים ורוסים". אותם אתה מגדיר בתור השכבה החזקה, שיש להגן על החלשים מפני ההשתלטות שלה. החלשים שלהזכירך, חיים על חשבון המיסים שאותה שכבה משלמת.
מר דרעי הנכבד, אני נותנת לך בזאת את אישורי, ואף את המלצתי לדחוף את התנצלותך למקום אליו טרם הגיעו קרני החמה (גם אם לעניות דעתך משם היא זורחת). רק הימנע, בבקשה, מלעשות זאת בשבת, פן תתלוש שערה ותהיה כאחד הערלים המטונפים שמממנים את הבוחרים שלך.
